מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' הרוהט אקסקלוסיב השכרת רכב בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה כי רכבה נפגע מאחור על ידי רכב בו החזיקה הנתבעת 1, אשר העסיקה את הנהג או התירה את השימוש ברכב. התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעת 2, שהיא חברת ההשכרה ובעלת הרכב. בטופס ההודעה שצורף לכתב התביעה, צוין שמי שנהג ברכב של הנתבעות היה אדם בשם בנימין יעקובוביץ'.

בתחילה הוגשה התביעה כנגד מר ישראל יצחק יעקובוביץ. זה בכתב ההגנה שהגיש טען כי לא היה מקום לתבוע אותו, שכן הוא לא נהג ברכב אלא אך ורק חתם כאורגן מטעם הנתבעת 1 על הסכם השכירות עם הנתבעת 2. הוא גם טען שהנתבעת 2 גבתה ממנו השתתפות עצמית בדרך של חיוב כרטיס האשראי שלו וכי לא היה מקום לעשות כן. מכל מקום, כל תלונה שיש לתובעת יש להפנותה אל הנתבעת 1. בעקבות כך, תוקן כתב התביעה ובמקומו באה הנתבעת 1.

בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת 1, היא חזרה על הטענה שהנתבעת 2 גבתה את סכום ההשתתפות העצמית. לגופו של עניין היא טענה, כי ככל שיש להטיל אחריות על הנתבעת 1, הרי שיש לגבות ממנה לכל היותר סכום השתתפות עצמית בסך של 2,000 ₪ כולל מע"מ ואת היתרה יש לגבות מאת הנתבעת 2. בכתב ההגנה היא הודתה שהיא שכרה את הרכב. יש לציין, שבכתב ההגנה לא צוין מיהו האדם אשר נהג ברכב מטעמה.

בכתב ההגנה של הנתבעת 2 היא טענה בין היתר שאין כיסוי ביטוחי לאירוע מאחר שהנהג ברכב היה נהג בלתי מורשה.

בדיון הראשון שהתקיים בתיק ועוד בטרם תוקן כתב התביעה, הודיע ב"כ הנתבע בשם הנתבע דאז, כי ככל שהצדדים לא יצליחו להגיע להסכם, אשר יסיים את המחלוקת, הוא ימסור לתובעת את הפרטים של הנהג ברכב במועד האירוע.

בדיון השני שהתקיים בתיק, התייצב נציג הנתבעת 1 מר ישראל יצחק יאקובאוויץ (כך התברר שרשום בתעודת הזהות שלו) לבדו. בדיון טען בא כוח הנתבעת 2, כי מי שנהג ברכב הינו בנו של נציג הנתבעת, מר בנימין יעקובוביץ. נציג הנתבעת 1 אישר שאכן הנהג הוא בנימין יעקובוביץ' אם כי לדבריו אין המדובר בבנו. לדבריו הוא אינו זוכר מי זה שכן השם יעקובוביץ' הוא נפוץ ויכול להיות שמדובר בבן דודו או אדם אחר. הוא אישר שהוא חתם על הסכם השכירות בשם הנתבעת 1. הוא הסביר שהרכב השכור מיועד לשימושו של לקוח של הנתבעת 1 שמגיע לארץ כשמשרדי הנתבעת 2 סגורים ולכן הוא זה שחתם בשמה של הנתבעת 1 על ההסכם עם הנתבעת 2.

בדיון הציג בא כוח הנתבעת 2 את הסכם השכירות, אולם מאחר שלא ניתן היה לקרוא את שמות הנהגים המורשים, הוריתי לו להגיש מסמך קריא לתיק בית המשפט וליתר בעלי הדין, אשר יוכלו להגיב על כך וכך הוא עשה.

התובעת והנתבעת 1 מסרו את תגובתם. הנתבעת 1 בתגובתה הפנתה אל טענותיה שפורטו בכתב הגנתה וחזרה על הטענה כי מאחר שהנתבעת 2 גבתה סכום השתתפות עצמית ממנה, עליה להחזיר לה את מה שגבתה ביתר וכי עליה לשאת בכל הנזק שנגרם לתובעת. לגופו של עניין, היא טענה שבנוסף לשלושת הנהגים ששמותיהם פורטו בהסכם, הרי שעל פי סעיף 1 לתנאים הכלליים מורשה לנהוג ברכב גם אדם שקיבל אישור לכך.

לאחר שעיינתי בהסכם השכירות אני סבור כי הדין עם הנתבעת 2.

במקום המיועד לשמות הנהגים המורשים, פורטו שלושה שמות כדלקמן: מר יעקובוביץ ישראל יצחק, ריימונד אלברט ואקוקה קרולין. בסעיף 1 נכתב כדלקמן: "מורשה לנהוג רק נהג הרשום בהסכם שכירות זה או נהג שקיבל אישור לכך בכתב מחברת "בסט קאר. בכל מקרה, הנהג והשוכר יהיו אחראים הדדית לקיום תנאי ההסכם".

אין מחלוקת שהנתבעת 1 היא ששכרה את הרכב מאת הנתבעת 2 וכי נציג הנתבעת שהופיע בדיון הוא שחתם על הסכם השכירות. אין גם מחלוקת כי מי שנהג ברכב הנו אדם הנושא את השם בנימין יעקבוביץ. אדם זה אינו רשום בהסכם השכירות כמי שרשאי לנהוג ברכב ומכאן שאין המדובר בנהג מורשה. הנתבעת 1 גם לא הציגה אישור כי הנהג ברכב קיבל מאת הנתבעת 2 אישור לנהוג ברכב. לאור זאת אין לי אלא לקבל את טענתה של הנתבעת 2.

הנתבעת 1 נמנעה מלנקוב בכתב הגנתה את שמו של הנהג ברכב ונראה כי הדבר היה במכוון. נציג הנתבעת 1 שהתייצב לדיון, אישר כי שמו של הנהג הוא בנימין יעקובוביץ אולם טען שאדם זה אינו מוכר לו ויתכן שמדובר בבן דודו או אדם אחר וכי השם האמור הינו נפוץ. תשובה זו נראית מעט תמוהה ואף מתחמקת לאור זאת שהוא חתם על הסכם השכירות ולאור הסבריו בדיון לסיבת החתימה. חובתה של הנתבעת 1 כמי שהרכב נמצא בחזקתה לנקוב בשמו של הנהג ולמסור את פרטיו. הנתבעת 1 גם נמנעה מלהגיש תביעה כנגד הנהג בדרך של הגשת הודעת צד ג' וכנראה שלא בכדי. לאור התנהלותה זו הרי שיש להטיל עליה את האחריות לפיצוי התובעת.

התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי וכן צירפה הוראות תשלום לפיהן היא שילמה למבוטחה את הסכומים הנתבעים. הנתבעות לא חקרו את השמאי ובדיון שהתקיים לא טענו כנגד גובה הנזק. הדיון נסוב על זהות הגורם אשר עליו לשאת בתשלומים לתובעת. לאור זאת, אני מאשר את הסכומים הנתבעים. בהתאם להוראות התשלום התובעת שילמה סך של 4,239 ₪ והיא זכאית לקבל תשלום זה.

אשר על כן, הנתבעת 1 תשלם לתובעת סך של 4,239 ₪. הסכום ישולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10/11/09 ועד התשלום בפועל. בנוסף, תשלם הנתבעת 1 לתובעת הוצאות משפט – אגרת בית משפט בסך של 355 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 1,800 ₪.

התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית. מאחר שההליכים כנגד הנתבעת 2 התמשכו בין היתר בשל טענותיה של הנתבעת 1 אני מחייב אותה בתשלום הוצאות לנתבעת 2 בסך של 1,000 ₪.

אשר לטענות שהעלתה הנתבעת 1 כנגד הנתבעת 2 בגין גביית סכומי השתתפות עצמית, הראשונה לא הגישה הודעת צד ג' כנגד האחרונה ולפיכך אין מקום כי אדון בטענותיה אלה במסגרת תיק זה. לא ברור גם מי הגורם ששילם את הסכום, האם נציג הנתבעת 1 מר יאקובאוויץ באופן אישי או הנתבעת 1. מכל מקום ככל שהנתבעת 1 סבורה כי היא זכאית לקבל את הסכומים ששלמה לטענתה לנתבעת 2, הרי פתוחה בפניה הדרך להגיש כנגדה תביעה. יובהר שאין באמור משום קביעת עמדה, אשר לסיכוייה של תביעה כזו.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג אייר תשע"ג, 23 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: